מיסוי חברי קיבוץ לרשות המיסים וביטוח לאומי
הגשת דוחות לחברי קיבוץ או אגודה חקלאית דורשת בקיאות רבה בתקנות המיסים של הקיבוץ המסורתי והמתחדש, ניהול מו"מ מול הקיבוץ ומול רשויות המס ועוד.
הן לקיבוץ המסורתי והן לזה המתחדש מאפיינים מסוימים מול ביטוח לאומי ורשויות המס אשר באים לידי ביטוי בשירות הנהלת חשבונות במיקור חוץ וחשבות שכר. כדי להתנהל נכון מול הרשויות הללו, נדרש טיפול מקצועי של ראיית חשבון המתמחה בהגשת דוחו"ת לעצמאיים בני קיבוצים ומושבים.
משרדנו מעניק ליווי לעצמאיים בני קיבוץ או מושב החל משלב פתיחת התיק, עובר להנהלת חשבונות שוטפת והגשת דוחות לחברי קיבוץ תוך ניהול מו"מ מול הרשויות בנושאים אשר במחלוקת.
רואה חשבון מעניק ליווי צמוד מול רשויות המס. ניהול הנהלת חשבונות הן לעוסק פטור, עוסק מורשה, או חברה בבעלות או בשותפות בני קיבוץ. הכנת החומר לדיונים על השומות. טיפול מול ממשק המיסוי של הקיבוץ וקבלת חו"ד משפטית כנדרש.
מיסוי בקיבוץ המתחדש
החל משנת 2017 חייבים כל החברים בקיבוץ המתחדש (למעט מי שנמצא בחופשה מחוץ לקיבוץ או חברים המוגדרים כעצמאיים כלכלית) לדווח על הכנסתם דרך הקיבוץ. מי שלא יעשה זאת יהיה חייב להגיש דו"ח המפרט את הכנסתו, לרבו סכומים שקיבל מהקיבוץ או רווחים ממקורות אחרים כן החלק שלו בהכנסות של הקיבוץ.
הנוסח הקובע הוא סעיף 60 א' של פקודת מס הכנסה ובו חייב חבר קיבוץ שהנו עוסק מורשה לחישוב מס במסגרת הקיבוץ ולא כעצמאי. כדי לבצע התאמה בדיווח, מאפשר מס הכנסה לעצמאי חבר קיבוץ לדווח בתיקו העצמאי על פעילותו ולתשלום אישי בתיקו במס הכנסה. לצורך כך נדרשת הסכמת החברים ולדו"ח יצורף אישור מהקיבוץ שהוא מכיר את נתוני הדו"ח.
במסגרת הדו"ח השנתי תשלב רשות המיסים את ההצהרות של החבר ושל הקיבוץ.
הנחיה זו תורמת להסרת אי הוודאות ששררה עד כה באשר להתנהלות "יזמים" שהם חברי קיבוץ. לצורך הגשה נכונה של הדו"ח יש לפנות למשרד רואי חשבון עם התמחות בהליך הגשת דוחות שנתיים לעצמאיים בני קיבוצים או מושבים.
תשלומי ביטוח לאומי לבני קיבוץ או מושב
בני קיבוץ חייבים להסדיר את התשלומים וכן את זכאותם לגמלאות מול ביטוח לאומי. סעיף 3 של חוק הביטוח הלאומי, מגדיר בן קיבוץ או מושב כמי שמעסיקתו היא האגודה החקלאית אם הוא מועסק בה ולא כמי שעובד עם גורם חיצוני בהתקשרות אישית.
מכיוון שחבר קיבוץ לא מקבל שכר, סעיף 344 (א) (1) בחוק הביטוח הלאומי מסמיך את שר העבודה והרווחה להחיל כללים בתקנות החוק כחישוב הכנסותיו של חבר קיבוץ. סעיף 5ב לתקנות התשי"ד-1954 עוסק בהערכת הכנסותיו של מושב שיתופי או קיבוץ לצורך תשלום מקדמות לביטוח לאומי.
הכנסתו של חבר קיבוץ מחושבת כך: סך כל הוצאות המחייה בחילוק למספק החברים והמועמדים בסוף כל שנה, שווי הדיור בו מתגורר החבר בקיבוץ. גילום לצרכי מס הכנסה וקופות גמל.
מקור אחר הנבחן עפ"י התקנה הנו המאזן האחרון של הקיבוץ עד תחילת השנה השוטפת, אשר אושר ע"י ברית פיקוח או "בחן".
מיסוי חברי קיבוץ לרשות המיסים וביטוח לאומי
במהלך השנה ניתן לדווח על מאזן נוסף אשר אושר ולפיו ישתנה בסיס המקדמות. השינוי יחל להיות מבוצע מתחילת הרבעון הראשון שלאחר הדיווח.
כדי למנוע כפל תשלומים לביטוח לאומי וביטוח בריאות לרכיב שווי הדיור, יוודא רואה חשבון מומחה להגשת דוחו"ת לבני קיבוץ ומושב את הסיווג הנכון בדוחות של תשלומי שכר הדירה למשרד השיכון. בישובים אשר ביצעו שיוך דירות לחברים, עומד שווי הדיור על 0. בנוסף יש לוודא כי חלקן של הוצאות המחיה אשר מומן מפדיון של קופות גמל סווג כך כדי למנוע כפל תשלום לביטוח לאומי.
בכפוף להוראות סעיף 351 לחוק ביטוח אומי ולתקנות 11א-ו-11ג', נקבע כי בני קיבוץ שהנם מעל גיל 18 אשר אינם עובדים במשק ואינם חברים או מועמדים להיות כאלה, זכאים לפטור מתשלומי ביטוח לאומי.
